גזר דין בתיק ת"פ 31052-10-11

1.         נגד הנאשם הוגש כתב אישום בו יוחסו לו עבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(3)+29 לחוק העונשין התשל"ז -1977 (להלן: "חוק העונשין"); וכן עבירות של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סע' 274 (1)+(2); איומים, עבירה לפי סע' 192; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

2.         בפתח הדיון הודיע ב"כ הנאשם כי הנאשם מודה בעיקרי העובדות המפורטות בכתב האישום, אך טען כי קיימת הפרזה בתיאור העובדות וכי אין הן מבססות את האישומים החמורים שיוחסו לו, במיוחד אישומו בעבירה של סיכון חיי אדם, במזיד, בנתיב תחבורה. לפיכך, פנה לב"כ המאשימה בבקשה לבדוק אפשרות לתיקונו של כתב האישום. משלא נענתה בקשתו, עמד על שמיעת ההוכחות.

3.         לנוכח כפירתו של הנאשם החלה שמיעת ההוכחות. במהלך ישיבת ההוכחות השנייה, לאחר שנשמעו השוטרים שהיו מעורבים באירוע, גיבשו הצדדים הסדר טיעון במסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן, בגדרו תוקנו מקצת העובדות ובמקום האישום  בסיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(3)+29 לחוק העונשין יוחסה לנאשם עבירה של ניסיון לחבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 333, בנסיבות של סעיף 335(א) (1)+25 לחוק. כמו כן הושמט היסוד של " נסיבות מחמירות " שנלווה לעבירה של תקיפת השוטרים.

4.         לאחר תיקונו של כתב האישום, הודה הנאשם במיוחס לו בכתב האישום המתוקן והורשע, על פי הודאתו בעבירה של ניסיון לחבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 333, בנסיבות של סעיף 335(א) (1)+25 לחוק; תקיפת שוטרים, עבירה לפי סעיף 274 (1)  לחוק; איומים, עבירה לפי סע' 192; והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

עובדות כתב האישום:

5.         ביום 15.10.11, בשעות הבוקר, שוגרה ניידת משטרה לרח' פבזנר, בעקבות הודעה על ניסיון התאבדות. השוטר שימי גולדשטיין נהג את הניידת, כשלצידו ישבה השוטרת מרינה זקרבסקי.

6.         בהגיע הניידת לרח' פבזנר 38 רץ הנאשם לעבר הניידת כשהוא מחזיק אבן בידו ומאיים להשליכה על הניידת. כדי להימלט מפני האבן שילב גולדשטיין להילוך אחורי ונמלט מפני הנאשם כשהוא נוסע אחורנית. הנאשם השליך אבן לכיוון הניידת, אך זו החטיאה.

7.         הנאשם רדף אחרי הניידת והשליך אבן נוספת שהחטיאה. הניידת המשיכה בנסיעה אחורנית לאורך רח' פבזנר, רח' חיים, רח' ירושלים, הרצל ובלפור, כשהנאשם רץ אחרי הניידת כשהוא מחזיק בידו אבן עם מוט ברזל. אף לא אחת מן האבנים פגעה בניידת. בתוך נסיעתם לאחור  הזעיקו השוטרים תגבורת.

8.         למקום הגיעה ניידת נוספת נהוגה בידי השוטר מופיד עליאן. הוא ירד מן הניידת והלך לקראת הנאשם שהחזיק אבן בידו ואיים להשליכה על עליאן. השוטר התיז על הנאשם גז פלפל, אך הנאשם הצליח להימלט מפניו.

9.         למקום הגיעה ניידת נוספת ובה השוטרים אפי ורוסלאן, שקראו לנאשם לעצור, אך זה התמיד במנוסתו. לאחר מרדף, נעצר הנאשם ע"י השוטרים.  בעת שניסו לאזוק אותו התנגד הנאשם למעצרו. לבסוף, נכבל והובא לתחנה שם איים על השוטרת נופר חזן, בכך שאמר לה  ש"יקרע אותה".

            בהקשר זה הנאשם הורשע בין היתר בעבירה של תקיפת שוטרים, על פי הודאתו. דא עקא, לצורך כתיבת גזר הדין קראתי בעיון את עדויות השוטרים מהם עולים הדברים הבאים: " הוא השתולל גם לאחר הכנסתו לניידת. הוא התנגד למעצר אבל לא הפעיל כח על מנת לתקוף", כך עולה מדברי השוטר זוהר קורן שהיה שותף למרדף (עמ' 25 ש' 1-13). כך גם  העיד השוטר רוסלן בורדו, שהיה מעורב במרדף אחרי הנאשם ובמעצרו, ולדבריו הנאשם אמנם התנגד לאיזוקו בכך שעשה תנועות עם הגוף והידיים, אך לא נטען כי ביצע פעולת תקיפה ממש, נגד השוטרים (עמ' 21 ש'  1-8).

תסקיר שירות המבחן:

10.        התסקיר מבוסס על שיחות אבחון שנערכו לנאשם בשירות המבחן, אינפורמציה מחקירת המעצר, מידע מהיחידה לטיפול בהתמכרויות, כתב האישום המתוקן ופרוטוקול המשפט.

            הנאשם כבן 22, רווק, יליד אוקראינה, שעלה לישראל בהיותו כבן 10 יחד עם אמו ואחיו. הורי הנאשם התגרשו טרם העלייה לישראל והקשר עם האב נותק לחלוטין. אם הנאשם גידלה את ילדיה בגפה, תוך שהיא מתמודדת עם קשיי קליטה ופרנסה.

            הנאשם סיים 12 שנות לימוד בבי"ס מקצועי. הוא גויס לצה"ל כחייל מקא"מ ושובץ לתותחנים. בשל התנהגות אובדנית הושעה מצה"ל ל-6 חודשים. הוא ביקש לחזור לשירות ובהמשך שירת בחיל הים כעוזר טבח. בשעות הפנאי מהשירות עבד בנמל כדי לסייע בפרנסת המשפחה. לאורך תקופת שירותו היה בקשר עם קב"ן. לדברי מפקדו הוא תיפקד באופן חיובי. את העבירות נשוא תיק זה ביצע מספר שבועות טרם מועד תום השירות ובעקבות מעצרו שוחרר מצה"ל.

            לאחר מעצרו נשלח הנאשם להסתכלות בצו ביהמ"ש. הוא שוחרר כעבור 3 ימים לאחר שנמצא שאינו סובל ממחלת נפש ואינו זקוק לטיפול פסיכיאטרי. יחד עם זאת צוין כי תיתכן אצלו התנהגות חסרת ביקורת ואף מסוכנת בהיותו בגילופין. הנאשם שוחרר למעצר בית, עמד בפיקוח שירות המבחן והחל טיפול ביחידה לטיפול בהתמכרויות.

11.        עברו של הנאשם נקי. הנאשם לקח אחריות על התנהגותו והביע חרטה ובושה. לדבריו, פעל כמתואר בכתב האישום לאחר ששתה כמות גדולה של אלכוהול. בשובו הביתה, התגלע ויכוח בינו לבין אימו, שהעצים אצלו תחושות של ייאוש חרדה ותוקפנות אותם התקשה לווסת. משחש שאינו יכול לשלוט על התנהגותו הזעיק את המשטרה וחש כעס על התמהמהותה להגיע.

12.        עורכת התסקיר התרשמה כי הנאשם הוא בחור רגיש ועדין המתנהל בצורה שקטה ומאופקת. תפקודו ככלל היה נורמטיבי, ללא כל הסתבכות בפלילים ואולם קשייו על רקע הנסיבות המשפחתיות, דימויו העצמי הנמוך ותחושת הבדידות הרגשית דחפו את הנאשם לצריכת אלכוהול. כמסתבר, שתיית אלכוהול, בלתי מבוקרת גרמה לו להסרת הרסן ולסיכון עצמו והזולת.

            להתרשמותה של קצינת המבחן לנאשם יכולת טובה להתמדה ויציבות במסגרות וקיימת אצלו מוטיבציה ותובנה להכיר בקיומם של דפוסים בעייתיים בהתנהגותו ולרכוש כלים לשיפורם.